זוכרים את אלירן

אלירן היה אדם עם לב ענק ונתינה אינסופית. למרות חזותו החיצונית הקשוחה ואופיו הדומיננטי והאסרטיבי, היה רגיש ומכיל, מי שיעשה הכול למען יקיריו. בלט כחבר טוב ונאמן, קשוב, נכון לעזור, מחזק ומעודד גם ברגעים קשים. אלירן היה אדם מהסוג שכמעט לא פוגשים, סיפרו אוהביו – נשמה נדירה, כנה, אמיצה ומלאת אור. הוא היה הדוגמה החיה לטוב, לנדיבות, ליושר ולחסד. אדם שנכנס לחדר ושינה בו את האווירה – בחיוך, בנוכחות, באור המיוחד שהביא איתו. היה אדם של ניגודים שמשתלבים בהרמוניה – רגיש וקשוח, רועש ושקט, שטותניק ועמוק. כזה שידע להיות רציני ואחראי, אבל גם להצחיק, לשחרר ולהקליל. הוא ראה את האדם שמולו באמת – גם את זה שלא מבקש עזרה, גם את מי שמסתיר את כאבו. הייתה לו יכולת נדירה לזהות את הלב של אנשים, לחבק בלי מילים, להעניק תחושת ביטחון, להיות חבר אמיתי. אלירן היה אמיץ – לא פחד לומר את האמת, לא היסס לעמוד לצד החלש, ותמיד נלחם למען הצדק, גם כשלא היה נוח או קל. הוא היה נאמן – למשפחתו, לחבריו, לעבודה, לערכים שלו. נתן מילה שעמדה כמו ברזל, היה עמוד תווך של יציבות. הוא היה מלא באהבה – לבת זוגו, למשפחתו, ורכש להם כבוד רב. כיבד את הוריו, את סביבתו, את האדם שמולו. הייתה בו כריזמה שסחפה, הומור שנגע, לב טהור ואור שפיזר לכל עבר. הוא היה בן זוג אוהב, מגן, עוטף, כזה שלימד במעשיו מהי אהבה אמיתית, מהי זוגיות עמוקה המושתת על שותפות והדדיות. אלירן היה איש אמונה – שלם בדרכו, רואה את הטוב גם ברגעים הקשים, יודע להוקיר על מה שיש. צדיק. מלאך בדמות אדם. ערכים של מנהיגות, אהבת הארץ וחתירה למגע היו מנת חלקו עד יומו האחרון.